<h1>אבודרהם הלכ' ברכות שער שני</h1>
<h2>דף לז:</h2>
נקוט האי לישנא בידך כל שמברכין עליו בורא מיני מזונות, לבסוף אין מברכין אלא ברכת מעין ג'. קמח של אחד מחמשת המינין שבשלו בקדרה וכן חיטים שכתשן במכתש יפה או שחלק החטה לשנים או לשלשה או לעשרה או לחמשה וכיוצא בהם אלו הן מעשה קדרה שמברכין עליהן בורא מ"מ ולבסוף מעין שלש. וכן כל תבשיל שעיקרו מחמשת המינין אפי' רובא ממין אחר מברכין עליו בורא מיני מזונות ולבסוף מעין ג', וכל תבשיל שנותנין בו קמח כדי להקפות המאכל ולדבקו אינו נחשב עיקר ומברך על התבשיל ברכה הראויה לו דק"ל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה. קמח של אחד מחמשת המינין שערבו במים או בשאר מיני משקין אם היה עבה כדי שיהיה ראוי לאכילה וללעטו מברך בורא מיני מזונות ולבסוף מעין ג' ואם היה רך כדי שיהיה ראוי לשתייה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות. אורז ודוחן שטחנן ובשלן בקדירה, או שאפאן ועשה מהם פת, מברך תחלה בורא מיני מזונות אע"פ שאינן משבעת המינין כיון שהן זנין ומשביעין וסועדין את הלב נקראין מזון אבל לבסוף מברך בורא נפשות רבות כמו שאמרנו. טריתא דארעא מברכין עליה בורא מיני מזונות ובגמרא מפרש טריתא בשלשה לשונות. איכא דאמרי מרתח גביל פרש"י שנותנין קמח ומים בכלי אחת ורוחשין אותו בכף ושופכין אותו בחלל הכירה כשיהא נסוקת יפה. ואיכא דאמרי לחמא דהנדוקא פרש"י בצק צלוי בשפוד ושפין אותו תמיד בשמן או בשומן. ואיכא דאמרי לחם העשוי לכותח. פירוש שכיון שאפין אותו יותר מדי גרע מעיסת הכלבים ומברכין עליהם בורא מיני מזונות ולבסוף מעין שלש, ואפי' קבע סעודתו עליהם. ולחם העשוי לכותח אם עשאו כעכין פי' ערוכה ונאה כעין גלוסקא חייבת בחלה ומברכין עליו המוציא. וכבר אמרנו בכלל המוציא לכובא דארעא ופת הבאה בכסנין היכא דלא קבע סעודתו עליהן מברך בורא מיני מזונות ולבסוף מעין ג'. הספגנין הנקרא בערבי אספנג' והאסקריטין הנקרא בערבי זרביא מברכין עליהם בורא מיני מזונות מפני שבלילתן רכה, ועוד שנותנין בהם שמן הרבה כשמטגנין אותה ולבסוף מברך מעין שלוש.
<h2>דף מד.</h2>
וזהו נוסח הברכה. ברוך אתה ה' אמ"ה על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת את אבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ובנה את ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו והעלנו לתוכה ושמחנו כי אל טוב ומטיב אתה ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה. על המחיה ועל הכלכלה מעין ברכת הזן. ועל ארץ חמדה מעין ברכת הארץ. רחם ה' אלהינו מעין ברכת בונה ירושלים. כי אל טוב ומטיב אתה מעין ברכת הטוב והמטיב. יש אומרים שאין לומר כי אל טוב ומטיב אתה שלא נתקנה אלא מעין ג'. ויש אומרים שצריך לאומרו שאע"פ שנתקנה מעין ד' אין קורין אותה אלא מעין ג' שהם מן התורה. ויש אומרים שאין לאומרו בברכה של ה' המינין ולא בברכת הפירות שהוא על העץ ועל פה"ע אלא בברכת היין בלבד שהוא על הגפן ועל פרי הגפן שהטוב והמטיב על היין נתקן מתחלתו כמו שאכתוב לקמן ואין חלוק בין היכא דאיכא כוס להיכא דליכא כוס אלא מיהו כבר נהגו לאומרו בכל ברכה מעין ג' מפני שהוא ברכת סעודה ואין לשנות מן המנהג. וכתב הר"י שאין לומר ועל תנובת השדה בברכת הפירות ובברכת היין שאין לשון זה נופל אלא במיני דגן שנאמר ויאכל תנובות שדי. וכ' בעל ספר המצות שצריך לומר אחר כי אל טוב ומטיב אתה ונודה לך על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה, ובשל הפירות על הארץ ועל הפירות ובשל היין על הארץ ועל פרי הגפן כדי שיהיה מעין החתימה סמוך לחתימה. וכתב עוד שאין לומר לאכול מפריה ולשבוע מטובה מפני שאין לחמוד את הארץ בעבור פריה וטובה אלא לקיים מצות התלויות בה. אבל בעל הלכות גדולות כתב ונהגו לאומרו. ובירושלמי דברכות פרק אין עומדין אומר שצריך להזכיר בברכה זו מעין המאורע בשבתות ובימים טובים ובראש חדש דגרסינן התם מהו להזכיר בה מעין המאורע א"ר אבא בר זימנא ר' זעירא הוה מזכיר בה מעין המאורע. אמר ר' ירמיה מכיון דר' זעירא הוה מזכיר בה מעין המאורע צריכין אנו למיחש. וקודם שיאמר כי אל טוב ומטיב אתה אומר בשבת ונחמנו ביום המנוח הזה וביום טוב ושמחנו ביום חג פלוני הזה ובראש חודש אומר זוכרנו לטובה ביום החדש הזה.
